אז אחרי הקפה…
לוקחים ליד דף ועט ומתחילים לשפוך את כל מה שאנחנו "יודעים" (גם אם אנחנו לא בטוחים אלא רק מעריכים).
מה יודעים? דבר ראשון יודעים מי אנחנו וכנראה מתי נולדנו ולמי, סביר להניח שגם מידע לגבי סבא וסבא ידוע ואם ההורים עדיין בחיים כנראה שבעזרתם נוכל ללמוד גם על סבא וסבתא שלהם.
ברגע שאספנו את המידע הזה כנראה והצלחנו לחצות את הקיר שנמצא באזור ה- 100 שנים אחורה מהיום והוא הקיר שנוצר על ידי חוקי פרטיות.
תיכף אתן דוגמא למה אני מתכוונת – אני כן אציין שאני לא מבקשת סיוע – במחצית הענף הזה כבר הגעתי לילידי 1770 בערך.
מסיפורים אני "יודעת" שסבתא של אבא נולדה בשנת 1900 בעיירה GARWOLIN (פולין), אני "יודעת" את שמה, את שם הוריה ואת שם הוריהם, אני גם יודעת מהיכן מגיעה משפחתה של אמא (KOZIENICE, פולין). שוב אני "יודעת" לא משהו ודאי, אין לי הוכחת אבל הסיפורים נותנים לי בסיס. ל- GARWOLIN ככה"נ לא שרדו ספרי רישום ולכן נדרש לעבוד עם מסמכים אחרים (בעתיד אצא למסע ארכיונים במטרה לאתר חומר).
לפני שנתיים בערך שמעתי על קיומם של ספרי תושבים של KOZIENICE והחלטתי לבדוק את הנושא. הספרים סרוקים וזמינים באתר הארכיון ושם פשוט התחלתי "לדפדף" עד שמצאתי את שם המשפחה הרלוונטי ואז בעזרתו של אחד מחברי הקבוצה תרגמתי את השמות בדף. והינה לצד שמה של אחת מבנות המשפחה, ששמה כמעט וזהה למה שאני מחפשת ו"יודעת" נכתב שבשנת 1895 עברה ל- GARWOLIN לגור עם בעלה ששמו כמעט וזהה למה ש"ידעתי". מעקב אחר עוד אחת מבנות המשפחה ששמה דומה לשם אותו הכרתי הובילה לסיפור אשר שמעתי כילדה. וכך זה ממשיך. מכאן יכולתי להמשיך במחקר.לאט, לאט כל פעם עוד צעד קדימה.
בסופו של יום חלק ממה ש"ידעתי" היה שגוי או נכון באופן חלקי אבל הבסיס איפשר לי לבחון את המסמכים שאני מוצאת וברגע שמצאתי את המסמך הראשון (לקח כמעט 30 שנה) ההתקדמות הייתה מהירה.
